טיפול במוזיקה במתבגרים

גיל ההתבגרות הוא תקופת חיים משמעותית ביותר בהתהוות האישיות שלנו. בתקופה זו אנו מתנסים בלקיחת אחריות, מגבשים תפיסות עולם ותפיסות על העצמי שלנו, ולומדים לפתח מערכות יחסים שונות. הגדילה המהירה של הגוף ושל התודעה גורמות לפעמים לתנודות במצבי הרוח, לפערים בין התנהגויות בוגרות מאד להתנהגויות ילדותיות, ועוד.

כהורים אנחנו מתלבטים רבות לגבי המענה המתאים למתבגרים שלנו. מתי הם זקוקים להכלה ומתי לגבולות, האם לתת להם להתנסות או להציב את נסיון חיינו בפניהם? מתי הדברים שעוברים המתבגרים נחשבים ל"נורמליים" ומתי מתפתח מצב בעייתי שמצריך התערבות של אנשי מקצוע?

מתבגרים רבים מפתחים מערכת יחסים עמוקה מאד עם מוזיקה דווקא. הם יכולים לבלות שעות ארוכות כשאוזניות לאזניהם, ולשוטט זמן רב ברשתות החברתיות בחיפוש אחר מוזיקה פופולרית או חדשה. הם הולכים להופעות ומאזינים למוזיקה עם חברים.

פעמים רבות המוזיקה היא הדרך היחידה להגיע אל ליבם של המתבגרים, להבין מה עובר עליהם ולהושיט להם יד.

כמטפלת במוזיקה אני עושה שימוש בנתיב המוזיקה כדי להגיע לליבם של המתבגרים ולהושיט להם יד.

אני רוצה לשתף אתכם בתיאורי מקרה של טיפול במוזיקה בשלשה מתבגרים. המוזיקה היתה דרך להבין את עולמם ולהציע אמפתיה והבנה מרפאת. התיאורים מבוססים על מקרים שהיו, אולם הפרטים כולם שונו ועובדו לשמירה על פרטיות המטופלים.

שחר

שחר הופנה לטיפול בשל התנהגות בריונית בבית הספר. הוא הושעה מלימודיו לאחר שתקף את אחד ממוריו, והגיע אליי כצעד אחרון לפני סילוק ממערכת החינוך.

השיר הראשון שבחר להביא לטיפול היה "סתם" של סטטיק ובן אל. באותה תקופה השיר היה חדש לגמרי. התבוננתי עם שחר בקליפ של השיר המתאר ניגוד בין כתבות פוגעניות שנכתבו על צמד הזמרים, לבין ההצלחה המסחררת והביטחון העצמי שלהם. האזנתי איתו למילים המתארות בחור שאהובתו נטשה אותו, אך הבחור בוחר לא להפגע אלא להביע בוז כלפי הנוטשת. חשבתי לעצמי עד כמה הבעת בוז היא חיונית למי שנפגע, כמה היא עוזרת לשקם את האגו. אבל לא שיתפתי את שחר בחוויתי, במקום זאת שוחחנו על השיר, על הזמרים וחייהם, על הצלחתם מעוררת הקנאה.

בהמשך היכרותי עם שחר, למדתי על הסבל שלו מהבוז שמופנה כלפיו מהוריו ומחנכיו, ובייחוד מסבו. סבו של שחר, שהוא תלמיד חכם ורב, רואה בנכדו הבכור ייצוג של התמעטות הדורות. המשכתי להאזין עם שחר לשירים שאהב ולשוחח איתו עליהם. בהדרגה הפנים שחר את היחס המכבד שלי כלפיו, הוא חווה חוויה מתקנת של הקשבה לו ולצרכיו. בהדרכת הורים שיקפתי להורים את תחושותיו של שחר, וביחד חשבנו איך להעניק לו חוויות מעצימות של הערכה. שחר חזר לבית הספר, הוא הצטרף לקורס די-ג'י והפך להיות מרקיד בכל מסיבות החברים. את שנת הלימודים הוא סיים עם ציונים טובים.

נעמה

נעמה היא נערה מרקע דתי, היא הופנתה לטיפול כי הוריה טענו שהיא מופנמת וותרנית מידי, וחששו שהיא עלולה להפגע בחייה מכך ש"אין לה עמוד שדרה".

לטיפול הביאה נעמה ניגונים חסידיים ללא מילים. שאלתי את נעמה מה הניגונים האלו בשבילה, והיא השיבה שיש בהם עצב וגעגועים שנוגעים לליבה. במשך מספר פגישות האזנו בשתיקה משותפת. לבסוף הצעתי לה לכתוב מילים לאחד הניגונים שאהבה במיוחד. נעמה כתבה על געגועיה לאלוהים שרואה אותה ומבין אותה. הבנתי את הצורך של נעמה בנראות על רקע פטירת אימה כשהייתה תינוקת. אביה של נעמה התחתן בשנית ונעמה אהבה את אימה החורגת, אולם הן היו שונות מאד גם במראה החיצוני וגם בטמפרמנט.

הטיפול בנעמה כלל היבט דתי- למדנו ביחד קטעי מקורות המאשרים את הידיעה שאלוהים אכן רואה ואוהב. יחד עם זאת, ראיתי אותה אני ואהבתי אותה, וכיוונתי גם את הוריה לכך. בהדרגה החלה נעמה לשתף גם בניגונים שמחים יותר, ובמוזיקה ישראלית-חסידית שמילותיה מבטאות אמונה ותקווה. שמענו ביחד את "אייכה" של שולי רנד, את "אנה אפנה" של ארז לב ארי, את "והיא שעמדה" של יונתן רזאל ולבסוף שמענו גם את "תותים" של חנן בן ארי. לשיר זה חיברה נעמה מילים משלה המשבחות את הדברים הטובים בחייה.

רוני

רוני ניגנה בגיטרה מאז ילדותה, אולם הפסיקה בפתאומיות כי "היא לא מוכשרת בכלום" לטענתה. הוריה הביאו אותה לטיפול בגלל ירידה חריפה ופתאומית בלימודים. היא התנגדה לטיפול, ישבה רפוייה בכורסה וסרבה לדבר איתי. לפגישה השנייה איתה הבאתי גיטרה חשמלית. זה הדליק אותה. הראתי לה איך לאחוז ולימדתי אותה כמה קטעי סולו של רוק קלאסי שהכרתי. אחרי שנגנה קצת סיפרה רוני שהוריה "ממשיכים להתייחס אליה כתינוקת" לדעתה, הם לא הרשו לה לגזוז את שערה ולעשות עגיל שני באוזנה. בעידודי היא התחילה לחבר שירי רוק שמתארים את תחושותיה כלפי "העולם". אני ליוויתי את הנגינה שלה בתיפוף על סט תופים. כעבור מספר חודשים הזמנו את ההורים להופעה אינטימית, קל היה לראות את השינוי שעברה רוני שהצליחה לספר על רגשותיה ובטחונה העצמי שב אליה.

סיכום

המוזיקה היא אחת הדרכים להגיע אל ליבם של המתבגרים, טיפול במוזיקה המשולב בהבנה פסיכולוגית-דינמית את הנפש כמורכבת מרבדים שונים, ואת ההתנהגות כמבטאת צרכים נפשיים, מניבה תוצאות חיוביות ומעצימות