טיפול רגשי לילדים- הילד הדחוי בכיתה
ילדים רבים מגיעים לטיפול רגשי בשל קשיים חברתיים, כאשר העיקרי שבהם הוא דחייה חברתית. קבוצת השווים לא מקבלת את הילד הדחוי, לא משתפת אותו בהתרחשויות החברתיות ולפעמים גם מאשימה אותו בקשיים.
האם טיפול רגשי בילד הדחוי יכול לעזור? או שאולי צריך טיפול לקבוצה כולה? התשובה היא, כמו תמיד- גם וגם...
מה הם ממדי התופעה? בספרות מדווח כי 10% מהילדים בכל כיתה הם דחויים כרונית, 47% מהם נקלעים לעיתים בשל נסיבות שונות לאירועים של חרם, הצקות, התעלמות, נידוי, השפלה ופגיעות גופניות הגורמים להם לחוויות של דחייה, ו-53% מהם לוקחים חלק בדחיית אחרים או צופים באירועי דחייה מן הצד ומושפעים מהם. נראה אפוא כי דחייה חברתית הנה תופעה רווחת.
האם ישנם מאפיינים לילד הדחוי? פעמים רבות מדובר על ילד השונה במראהו או במוצאו. לפעמים מדובר בילד שחש דחוי על ידי הוריו ומביא את תחושותיו אל תוך הקבוצה. לפעמים מדובר בילד המתקשה להבין סיטואציה חברתית ולהגיב באופן המקובל.
מדוע זה קורה? תאוריות אנליטיות המושפעות מיחסי אוביקט, רואות בקבוצה גוף אחיד המעורר חרדות הקשורות בהבלעות או בחרדת דחייה. הקבוצה מתקשה לקבל חלקים "רעים" אלו בתוכה ולכן מעדיפה למקם אותם באיזור אחד, בדרך כלל- ילד השונה במשהו מהרוב- ובכך, באמצעות תהליכים של פיצול והשלכה, להיפטר מהם. הילד הדחוי הופך ל"שעיר לעזאזל" של הקבוצה.
מה אפשר לעשות על מנת לעזור לילד ולקבוצתו?
כפי שרמזנו בכותרת, טיפול צריך להתמקד בילד אולם חייב לכלול גם הדרכה של המורה או של הצוות החינוכי. המטפל רואה בקושי כנובע ממכלול של גורמים, ונותן מענה רב תחומי.
להלן מספר טיפים כיצד ניתן לעזור לילד :
הבעת רגשות: יש לאפשר לילד להביע את רגשותיו בנוכחות מבוגר מכיל ומיטיב. אין מה "להתבייש" במצב. יחד עם ההכלה, יש לבטא עמדה של תקווה כי המצב יכול להשתנות לטובה.
התבוננות וניתוח : יש לבחון עם הילד סיטואציות חברתיות בהן התנהג באופן מסויים, ולפתוח אפשרויות התנהגות נוספות, על מנת להגמיש את ארגז הכלים החברתי של הילד.
פתיחת אפשרויות: יש להנחות את הילד לבחון אופציות חברתיות נוספות. בדרך כלל יש בכיתה ילדים שלא שותפים למהלך החברתי הכללי, "תת קבוצות" ויחידים שישמחו לקבל את הילד לחברתם, ללא דעה מוקדמת.
מחנכת לא מקבלת את המצב: יש להנחות את מחנכת הכיתה להביע שאט נפש גלוי מהמצב, וללמד בכיתה מיומנויות כמו אמפתיה והקשבה. בנוסף, יש לאפשר לקבוצה פעילות שהיא לא הישגית-לימודית, בה כל פרט מביא לקבוצה את ייחודו.
לפעמים מתאים להתחיל טיפול קבוצתי- בקבוצה קטנה ושמורה ודרך משחק הילד מקבל משוב מחברי הקבוצה על התנהגותו החברתית, מבין את עצמו ומצליח לעבור שינוי.
התהליכים הנ"ל הם לא פשוטים וארוכים, ובדרך כלל צריכים להיות מונחים על ידי איש מקצוע ש"מחזיק" את התהליך ותומך בשינוי
ירון סבל מהשמנת יתר והיה דחוי בכתתו והישגיו הלימודיים היו נמוכים. לאחר שהחל טיפול במוזיקה התגלה כי יש לו כישרון מוזיקלי. הוא הצטרף למקהלת בית הספר, שהפכה בשבילו לקבוצת שווים מכילה ומעריכה, הדימוי העצמי שלו השתפר והוא החל לעלות גם בלימודים.
טניה הייתה עולה חדשה מברית המועצות, הילדים לעגו לה בשל המבטא הזר והבגדים ההדורים מידי לבית הספר הישראלי. בטיפול הרגשי היא סיפרה כי המחנכת לא מתערבת וטוענת כי לחברת הילדים חוקים משלה שיש להסתגל אליהם. הטיפול בטניה כלל שיחות עם המחנכת לצורך עיבוד עמדת המחנכת כלפי דחייה חברתית, וחשיפתה למערכי שיעור בנושאים חברתיים. התהליך שעברה המחנכת היטיב עם טניה והיא מצאה מספר חברות בכיתתה.
דחייה חברתית ניתנת לטיפול. לייעוץ ולהכוונה אתם מוזמנים ליצור קשר
